Aug 142019

בגלל שהלשון “זו תחת זו” אפשר להתפרש כתמורה ואפרש להתפרש כפדיון, איך אנחנו יודעים למה התכוון האומר? במה זה תלוי? אם בהמת הקדש בעל מום, האם אפשר להניח שהוא התכוון לפדיון כי לא שביק איניש היתרא ואכיל איסורא (אם האדם יכול לבחור לעשות משהו בדרך האסורה או בדרך המותרה, יבחר בדרך המותרה). הפודה בהמה בבהמה, צריך להשלים אם השווי של השנייה לא כשווי של הראשונה. ריש לקיש ור’ יוחנן חולקים לגבי הדין הזה אם זה דין דאורייתא או דרבנן. הגמרא מנסה להבין האם הם חולקים במקרה של אונאה או ביטול מקח ומנסה להבין גם את דבריהם לאור מחלוקת ר’ יונה ור’ ירמיה בדברי ר’ יוחנן – האם יש ביטול מקח בהקדש או לא.

Since the wording “this in place of this” can be understood as substitution or redemption, how can we tell what the person meant? On what does it depend? If the original animal was blemished, can one assume that the intent was redemption because of a principle that if one has a choice of doing something permitted and something forbidden, it can be assumed that one will choose the permitted option. One who redemms a blemished animal with another animal, needs to add more money if the value of the second animal is less than the first. Reish Lakish and Rabbi Yochanan disagree if this is a law from the Torah or the rabbis. The gemara tries to determine how much of a price difference there is – 1/6 or more or less and also try to understand the debate in light of a debate of Rabbi Yona and Rabbi Yirmia about if there is “bitul mekach” by sanctified items or not.

Sorry, the comment form is closed at this time.