דברי רקע למסכת שבת פרק א משנה א
1. תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק א
ארבע רשויות רשות היחיד ורשות הרבים (נוסחאות אחרות – כרמלית ומקום פטור) אי זהו רשות היחיד חריץ שעמוק עשרה ורחב ארבעה וכן גדר שגבוה עשרה ורחב ארבעה זהו רשות היחיד גמורה
אי זהו רשות הרבים סרטיה ופלטיה גדולה ומבואות המפולשין זו היא רשות הרבים גמורה
אין מוציאין מרשות היחיד זו לרשות הרבים זו ואין מכניסין מרשות הרבים זו לרשות היחיד זו ואם הוציא והכניס בשוגג חייב חטאת במזיד ענוש כרת ונסקל אחד המוציא ואחד המכניס אחד המושיט ואחד הזורק חייב
אבל הים והבקעה והכרמלית והאסטונית והאסקופה אינן לא רשות היחיד ולא רשות הרבים אין נושאין ונותנין לתוכן ואם נשא ונתן פטור אין מוציאין לא מתוכן לרשות הרבים ולא מרשות הרבים לתוכן ואין מכניסין לא מתוכן לרשות היחיד ולא מרשות היחיד לתוכן ואם הוציא והכניס פטור
חצר של רבים ומבואות שאין מפולשין עיריבו מותרין לא עיריבו אסורין
אדם עומד על האיסקופא נותן לבעל הבית ובעל הבית נותן לו נותן לעני והעני נותן לו נוטל מבעל הבית ונותן לעני מן העני ונותן לבעל הבית שלשתן פטורין אחרים אומ’ אסקופא משמשת שתי רשויות וכל זמן שפתח פתוח כלפנים פתח נעול כלחוץ היתה גבוהה עשרה טפחים הרי זו רשות לעצמה
- מסכתות אחרות שמתחילות בצורה דומה
מסכת תרומות פרק א משנה א
[א] חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש והשוטה והקטן והתורם את שאינו שלו עובד כוכבים שתרם את של ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה:
מסכת שבועות פרק א משנה א
[א] שבועות שתים שהן ארבע ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע יציאות השבת שתים שהן ארבע מראות נגעים שנים שהם ארבעה:
מסכת יבמות פרק א משנה א
[א] חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף
העולם ואלו הן בתו ובת בתו ובת בנו בת אשתו…
מסכת בבא קמא פרק א משנה א
[א] ארבעה אבות נזיקים השור והבור והמבעה וההבער
- ירמיהו י”ז
כא כֹּה אָמַר יְהוָה, הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם; וְאַל-תִּשְׂאוּ מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם. כב וְלֹא-תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ; וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם
- הדגרות של רשויות – לקוח ממדריך לתלמוד של שטיינזלץ
רשות היחיד – תחום הגדול בשטחו מארבעה טפחים והנבדל מסביבתו בגובה של עשרה טפחים לפחות. ברה”י מותר לטלטל. ותחומה מגיע עד לרקיע.
רשות הרבים – מקום רחב לפחות 16 אמה שהרבים (יש אומרים שישים רבוא בכל יום) עוברים שם. גובהה של רה”ר עד לעשרה טפחים ואסור לטלטל בה ארבע אמות ואסור להוציא חפצים מרשות היחיד לתוכה ולהפך.
מקום פטור – מקום פחות מארבעה טפחים ויש לו מחיצה להבדילו ממקום אחר. וכן החלל של רשות הרבים (וכרמלית) שלמעלה מי’ טפחים. מותר להכניס ולהוציא ממקום פטור לכל אחת מרשויות השבת. אבל אין להשתמש במקום פטור כדי להחליף דרכו דברים מרשות לרשות.
כרמלית – מתקנת חכמים בלבד. מקום הרחב מארבעה טפחים שאינו גדור במחיצות ואינו רשות הרבים – הוא כרמלית. ובכלל זה: שדות, ימים, נהרות, מבואות וסימטאות. דין הכרמלית – אסור לטלטל בתוכה ארבע אמות כברשות הרבים. ואין להוציא ולהכניס אליה לא מרשות היחידי ולא מרשות הרבים.
Podcast: Play in new window | Download
Subscribe: Apple Podcasts | Spotify | RSS
Sorry, the comment form is closed at this time.