Jun 212019

ההלכה לגבי ערכין – שאם מישהו אומר ערך ראשי עלי, זה תקף והוא בעצם התכוון לכל גופו (כי הנשמה תלויה בו) – תקפה גם לגבי נדרי דמים. ואם כן, איך זה מסתדר עם ברייתא ששם מוזכר ראש פרה זו הקדש, כל הפרה אינה הקדש אלא הראש (ועוד כמה מקרים דומים). מי שאומר ערכין על תינוק פחות מבן חודש (שאין בו דין ערכין), מה ההלכה – האם הוא צריך לתת דמיו – כאילו נדר – או לא התכוון לכלום ופטור? האם יש דיני ערכין לגבי אינו יהודי – האם הערכתו תקפה? האם מעריכים אותו זה תקף?

The law regarding arachin – if someone says “the value of my head upon me” it is valid and one needs to give the value of one’s entire body (since the person’s life is dependent upon it) – is also applicable to vows of valuation. If so, how does one reconcile this with a braita that says if one gives the head of a cow to hekdesh, only the head is sanctified (and other similar cases). One who says “the value of a newborn infant upon me” – since under 30 days there is no laws of arachin, does one assume the person meant it as a vow and is obligated to pay their value or not? Is a non Jew included in the world of arachin – both regarding the issue of if they say “the value of someone is upon me” or if a Jew says “the value of this non- Jew is upon me”?

Sorry, the comment form is closed at this time.